חיפוש
  • nitzap

התמרת מאבק בבתי המשפט ליישום השלום בדרכי התדיינות חלופיות

הליך משפטי בעניין של סכסוך משפחתי מתאפיין בכך שלסכסוך המשפטי קדם סכסוך אישי ורגשי המשפיע באופן ממשי על ההליך המשפטי ומושפע ממנו.

ישנם מקרים בהם גם היכן שלא קדם סכסוך לסכסוך המשפטי , נוצר סכסוך בשל מעורבות גורמים ואינטרסים נוספים אשר רואים עצמם מרוויחים מעצם הסכסוך והמריבה בשל תפיסה קדומה ולצערנו עדיין נהוגה.

על הצורך בהתערבות בניהול הליך הפירוד בדרך שאינה הליכים משפטיים גרידא , ניתן ללמוד מדברי הפתיחה להצעת החוק בכנסת ישראל שזכה לתיאור נוקב ומזעזע. לצערנו, קרוב מאד לאמת.

" ... כל זירת הגירושין במדינת ישראל הפכה להיות מרחץ דמים; זירה של אלימות נוראה ואיומה. אני הגשתי את החוק הזה בדיוק מתוך מטרה לנסות להתמודד עם הבעיה הזאת, ולנסות להוריד את הלהבות, ולנסות להביא גברים ונשים לדבר ביניהם; ולנסות להביא ילדות וילדים, אבות ואימהות לצאת ממשבר פירוק המשפחה הגרעינית, כמו שאנחנו מכירות אותה, כמה שאפשר מחוזקות ומחוזקים יותר ולא אחרי שאיבדו את נכסיהם הכלכליים בדרך כלל, חוו אלימות והחמירו את מצב המשפחה באופן דרמטי. אלא באמת להשתמש באמצעים שבהם אפשר להוציא את המשפחה לדרך חדשה בצורה הטובה ביותר האפשרית." ( ועדת החוקה, חוק ומשפט , 18/11/2014 , הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך), התשע"ד-2014 – הכנה לקריאה שניה ושלישית)


במדינת ישראל ישנה מגמה מבורכת שעניינה התפתחות אבולוציונית ברורה לשינוי התפיסה והתודעה. הן במקרים, הן בחקיקה והן בפסיקת בתי המשפט.

אנו עדים למעבר משפה ומושגים של ניהול מאבקים וצדדים נגדיים לסיכסוך למושגים של שוויון הסדרה שינוי והתפתחות מכובדת לתהליכים חברתיים שקורים בכלל ובסטטוס המשפחתי ומוסד הנישואין בפרט.

לעודד הידברות בין ההורים, באמצעות גישור או ייעוץ טיפולי, שיאפשר לממש זכויות הילד בדרכי שלום ולמנוע מהילד פגיעות הכרוכות בהתדיינות בבית המשפט בעניינו.

כב' הנשיא אשר גרוניס , (כתוארו אז) ע"א 7577/12 פלונית נ' פלוני. "במלחמות משמורת אין מנצחים, אלא שהקטינים ניזוקים מעצם ניהול המלחמה"

החברה הישראלית מבינה את החשיבות של המעבר למושגי שלום והסדרה, שינוי והתפתחות, ובהתאמה יוצרת דיאלוג , נורמות, חוקים ותקנות ליצירת דרכים חלופיות ראויות ונכונות ליישוב מחלוקות ותובענות בין מי שמכונה בעלי דין .

מעבר ליישובי סיכסוך בהם הכח נתון לצדדים בהליך הגישור בסיומו מגיעים להסכם , ומעבר להכרעה מהירה בהליכי בוררות, מתוך הבנה שעצם ניהול מאבק מהווה נזק.

הליך גישור מהווה הסדרה באמצעות הסכם בסיום ההליך של הגישור. ובהליכי בוררות באמצעות הליכים מזורזים והכרעה מהירה.

דרכים חלופיות אלו מוצאות מקומן הראוי בעשור האחרון במדינת ישראל וצוברות תאוצה בחקיקה ובפסיקה, בבתי המשפט השונים, ובבתי הדין השונים. הן בפן של יישובי סכסוך באופן כללי והן בפן של יישוב סכסוך והסדרה בין בני משפחה בפרט.

כך לדוגמא, הוסדר באופן זמני הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה כהוראת שעה תחילה, ( חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014) אשר נועד "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם, ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד".

החוק הזמני נועד לחול בהדרגה על כל הערכאות השיפוטיות הדנות בסכסוכי משפחה, קרי בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים השונים.

"מדובר בהסדר חדשני בישראל, ועל כן הוא נקבע תחילה כהוראת שעה במטרה לבחון את השפעת יישומו. במהלך תקופת הוראת השעה נאסף מידע רב בנוגע לחוק, ליישומו ולהצלחתו. עד כה נערכו למעלה מ־ 53,000 פגישות מהו"ת, ונמצא כי החוק מצליח לממש את מטרותיו. בשני הדיווחים השנתיים שנמסרו לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מכוח החוק, דווח על ירידה ניכרת של כ- 50% בהיקף התובענות בענייני משפחה המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הדתיים".

לימים , חוק זה קיבל מעמד קבע - מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התש"ף-2020, של ח"כ מירב מיכאלי.

לפיו הוצע לעגן כהוראת קבע את החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–2014. החוק קובע כי על צדדים המבקשים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי להקדים ולהגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך.

מטרתו של החוק האמור היא לסייע לבני זוג ולהורים וילידיהם ליישב סכסוכים משפחתיים בהסכמה ובדרכי שלום ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, באמצעות הפניית תובענות אלו תחילה להליך של יישוב סכסוך ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים.

הצדדים מוזמנים לפגישה ביחידת הסיוע, בה הם מקבלים מידע על ההליך המשפטי והשלכותיו, ועל דרכים אחרות ליישוב הסכסוך. נוכח הניסיון שנצבר בתקופת הוראת השעה, מוצע כעת לערוך מספר שינויים ולעגן אותה כהוראת קבע במסגרת (תיקון מס' 3) תש"ף-2020


"... בסיפור של הגירושים וסכסוכים משפחתיים הבנו שהמאבק והסכסוך רק מחמיר את מצב כל המשתתפות והמשתתפים בו. אני מאמינה ומקווה שזאת תהיה ההתחלה של דרך שבה אנחנו נדע להעביר כמה שיותר סכסוכים לפתרונות בדרכים חלופיות” ( חדשות הכנסת, 16 ביוני 2020, כ"ד בסיוון תש"ף ) https://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press16062020Z.aspx

החלק הרלוונטי מתוך תקנות סד"א החדשות הנוגעות לגישור ולמשפחה - https://www.nevo.co.il/law_html/law00/196390.htm פרק ד': דיון מקדמי בין בעלי הדין ופגישת מהו"ת

לתקנות הגישור - https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/055_287.htm

הסבר ליישוב סיכסוך במשפחה - https://www.gov.il/he/service/asking_for_family_dispute_settlements

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מחלוקות ופלוגתות הנוגעות לקטינים וקטינות דורשות הכרעות מהירות

לאחרונה פורסמה החלטה מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת , שניתנה על ידי כב' השופט אסף זגורי , בה נדרש הוא להתגבר באמצעות שימוש יצירתי בסמכויותיו המיוחדות על התנגשות בין החלטה לקביעת הסדרי שהות בין אם לבנ

החלטות ומגמות בפסיקה ובחקיקה התואמת תמורות חברתיות מתקדמות

בשל שכיחות גבוהה של מקרה הגירושין והפרידה בישראל, הן בשל ההכרה ביכולת השינוי של אינדיבידואל הן בשל התפתחות השוויון בין המינים ועצמאותן של נשים ישנה הבנה שמותר להתקדם ולשנות סטטוס ומבנה משפחתי במינימום